טיול בשבת בבית גמאל

דצמבר 2011

בית ג'מאל הוא כפר ערבי לשעבר ומנזר קתולי השייך למסדר הסלזיאני האיטלקי.

השם ג'מאל הוא בית היופי. השם ג'מאל נובע מהגמל שלו מאות שמות נרדפים בערבית ואחד הם הוא יופי (גמ'ילה - יפה בעברית).

בהתאם למסורת הנוצרית בכפר זה (כפר גמלא או גמליאל) התגורר רבן גמליאל נקדימון אשר היה נשיא הסנהדרין ביבנה (לאחר חורבן הבית השני) הוא קבור במקום. היכן? לא ברור. לחילופין במסורת היהודית רבן גמליאל קבור ביבנה את בית מגוריו היה בכפר גמלא. מה האמת? כל אחד יחליט בעצמו. רבן גמליאל חשוב לנוצרים מאחר והיה גם מורו ורבו של פאולוס הקדוש, לפי אמונתם כמובן.

מול הכניסה למנזר, בעליה שמאלה ניצב מבנה המשמש כמנזר לנזירים הגברים. המנזר מתקיים בעיקר מגידול גפנים וזיתים והכנת שמן זית. נתין לקנות את המוצרים בחנות המנזר שבכניסה.

במנזר עצמו מספר אתרים שכדאי לבקר בהם.
אולם הקונצרטים - בשבתות נערכים קונצרטים של מוזיקה קלאסית באולם גדול ורחב. מי שמעוניין יוכל להתקשר למנזר ולברר פרטים.
כנסיית סטפנוס הקדוש -  כנסיה קטנה הבנויה על חורבות כנסיה ביזנטית ויוצאת דופן בכם שקירותיה הן קירות פסיפס ודומה מאד במבנה לבית כנסת.

הערה: המבנה הקטן בתמונה מימין זו הכנסייה.
במחצית המאה החמישית אדם בשם לוסיאן חלם כי עצמותיו של סטפנוס הקדוש נמצאות בבית ג'מאל. בהתאם לאמונה הנוצרית, סטפנוס הקדוש היה הנוצרי הראשון שנסקל למוות עקב אמונתו על חומות ירושלים. עוד במסורת הנוצרית מדובר על כך כי רבן גמליאל שהאמין בדרכו של סטפנוס תמך בו לאורך כל המשפט שנערך לו על ידי הרומאים הוא זה שאפשר את קבורתו בבית ג'מאל. הכנסייה שנבנתה על ידי הביזנטים לזכרו של סטפנוס נהרסה על ידי הפרסים שכבשו את ארץ ישראל בשנת 614.

בשנת 1917 התגלו, ובמקרה, בחצר אחד הבתים שהיו אז מיושבים על ידי תושבים ערביים שרידי הכנסייה הביזנטית שנבנתה כאמור במאה החמישית. מה שבעצם התגלה היו רק יסודות הכנסיה, שרידי פסיפס וכיתוב ביוונית שהיתה בזמנו שפה מקובלת בארץ ישראל. החפירות נמשכו מספר שנים ובשנת 1922 נתגלתה מערה ובה שלושה קברים. קבר המיוחס לסטפנוס הקדוש, קבר המיוחד לרבן גמליאל וקבר המיוחד לבנו אביבוס (אביב-דומה מה?)

בשנת 1932 הוקמה במקום כנסייה חדשה, על חורבות הכנסייה הביזנטית. קירות הכנסייה מצופות בפסיפס מרהיב. הכנסייה מעוצבת בדומה לבית כנסת, ובו תנ"ך בעברית, ומנורה עם שבעה קנים, כמסר של ידידות לעם היהודי.

מנזר הנשים - זהו למעשה המבנה במקום. בשנת 1973 הכומר האיטלקי האב אנטוניו בלוני, חבר הפטריארכיה הלטינית יזם וביצע את בניית המנזר. הקרקע נרכשה כבר שנים לפני כן על ידי המרקיז הבריטי הקתולי לורד דה בוט ותורמים אירופאים נוספים.

בשנת 1878 המקום שימש כבית ספר חקלאי לבני המקום. בשנת 1891 האב בלוני הצטרף למנזר הסלזיאני והעבר להם את הבעלות בין השנים 1969 - 1981 המקום שימש כבית ספר יסודי וחטיבת ביניים לתלמידים טעוני טיפוח.  החל משנת 1988 המקום משמש כמנזר לנזירות מצרפת ובלגיה המתגוררות במקום.

חנות כלי קרמיקה - חלק מעיסוק הנזירות הוא עיצוב וייצור כלי קרמיקה. החנות נמצאת לפני הכניסה הראשית בצד שמאל ליד החניה. ניתן לראות שם עבודות קרמיקה יפות ומעניינות.
בשבתות נערכים קונצרטים של מוזיקה קלאסית באולם גדול ורחב שבמנזר. מי שמעוניין יוכל להתקשר למנזר ולברר פרטים

שעות הפתיחה של המנזר בית ג'מאל הן:
ימים ב'-שבת:    8:30-17:00  ביום ראשון, כמנהג הנוצרים סגור.

מספר טלפון לפרטים נוספים
לבירור פרטים - מנזר בית ג'ימאל: 02-9997384 או 02-9918931

כיצד מגיעים
ניתן להגיע מכוון צפון לכניסה לכביש בית שמש (כביש מס 38). מעט אחרי הכניסה לבית שמש מופיע שלט בצבע חום בצד שמאל של הכביש המורה על הכניסה לבית ג'ימאל. מכוון דרום כמובן הכניסה מצד ימין. הדרך למנזר יפיפייה, עוברת בין מטעי זיתים עתיקים וצופה על נוף הרי יהודה.

שעה אחת ביקור במקום מספיקה. תוכלו באותה ההזדמנות לקנות שמן זית, זיתים ויינות.

ניתן לשלב את הביקור בביקור בדיר ראפאת ולסיים בארוחת צהרים טובה באבו גוש.
אנחנו אכלנו במסעדת אבו על עבד. בשבתות במיוחד המסעדות על הכביש הראשי מלאות והמהומה רבה. בכניסה לכביש הראשי של אבו גוש פנו שמאלה והקיפו את הכביש הראשי. לאורך הכביש ישנן מספר מסעדות. אנחנו עלינו עד מרכז קטן שבו שכנה המסעדה. מאחר והיא במקום מעט נידח המסעדה לא הייתה מלאה והיה נעים וכיף לשבת ולאכול בשקט. מומלץ (והם לא משלמים לנו על ההמלצה.....).

ביבלוגרפיה - ויקיפדיה