התחזית בישרה טובות – בהר הנגב צפוי להיות מזג אוויר טוב ולא יירד גשם. לא פעם החזאים מפספסים אבל הפעם הם צלפו היטב. מזג האוויר לא אכזב ואנחנו נהנינו מיומיים נהדרים, ללא גשם ועם אוויר צלול וראות נהדרת. עמוד השדרה שלנו היה הפעם נחל צין ואנו טיילנו סביבו – אתמול מצפון לו והיום מדרומו. אתמול התחלנו בעבדת, תחנת דרכים נבטית בדרך השיירות, שהפכה ברבות הימים למחנה צבא רומאי ובהמשך לעיר ביזנטית שהתקיימה עד שנחרבה ברעידת אדמה במאה השביעית לספירה. האתר מרשים ורשות הטבע והגנים מתחזקת אותו ברמה טובה. למי שלא ביקר במקום מאז הטיול השנתי בתיכון, אני ממליץ בחום.

משם יצאנו בנסיעה לקצה מסלול הנחיתה בשדה בוקר ויצאנו למסלול הליכה לא קשה – עלינו להר צרור משם צפינו על נחל צין המרשים ואז ירדנו בנחל צרור עד הרכבים שהמתינו לנו בסוף הירידה של מעלה צין. יש בנחל קטעי קירטון חשופים שמזכירים בצורתם את מראה הסלעים בחמוקי ניצנה ולמי שלא ראה את המראה, אני ממליץ בחום. אגב, בשל מיעוט הגשמים עד כה באזור זה, גב צרור יבש לחלוטין.

האטרקציה הגדולה של היום הראשון היה ביקור בבאר המשאלות או, כפי שהיא מוכרת בשם "החבית השורקת". מדובר בפתח קידוח מים מלפני למעלה מארבעים שנה, שעומקו כ- 800 מ' (שמונה מאות מטר). כיוון שהבינו, בסופו של דבר, שלא כדאי לשאוב את המים מעומק כזה, סגרו את הפתח בסבכת ברזל והניחו מעליה חבית עם פתח קטן וכך קרה שמטיילים גילו שכשמשליכים אבן מבעד לפתח, היא משמיעה בדרכה למטה צלילים מדהימים שדומים לשריקות של כדורים. עמדנו דקות ארוכות והשתעשענו כילדים מעל פתח החבית. המסקנה שלי היא שבתוך כל אחד מאתנו שוכן ילד קטן שנהנה מהדברים הפשוטים.

ביום השני עשינו מסלול שהחל בתחנת הדלק בעבדת, עבר דרך עין עקב עליון, עין עקב תחתון, מעלה עקב (לא חוד עקב!) ומשם, במסלול העובר ברמה שמעל נחל צין עד מעלה דבשון, אותו ירדנו, כשבסופו ממתינות לנו המכוניות שהשארנו בחניון נחל צין, מתחת למדרשת שדה בוקר.

הטיול הושפע קלות (מכה קלה בכנף…) מתכנית "המקור" האחרונה של דרוקר וגדי שמרון התראיין מספר פעמים לכל מיני כלי תקשורת שבקשו לדעת מה יש לו לומר בעניינו של יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר. אם שמעתם במהלך הראיונות קריאות עידוד לגדי, היו אלה קולותיהם של שועלי שלשום הידועים לשמצה…

כרגיל בטיולים שלנו – אולי אירגן והוריד פקודות, איציק הדריך בדרכו המופלאה וכל אחד מאתנו תרם את חלקו למאמץ השועלי כדי שהחוויה תהיה קרובה לשלמות (שהרי אין דבר כזה – מושלם).

אני מצרף כמה תמונות מהיומיים הנהדרים האלה כדי להוכיח שמה שסיפרתי לכם אכן קרה… את פס הקול המופלא של "החבית השורקת" לא הצלחתי לצרף.