יוני 2010, תפסנו מזג אוויר מצויין.
יציאה מאיזור המרכז בסביבות השעה 0900.
כביש באר שבע (מס 40) עד צומת דבירה ומשם כניסה ליער להב. יער להב מאורגן לפיקניקים עם שולחנות וספסלים. ביער ניתן למצוא מיצפור של שומרי היער ולעיתים
השומרים מרשים לעלות למצפור. הנוף מרשים ביותר. חניון קמפבל – שוכן ברחבת החנייה שליד מגדל תצפית האש. בחניון, שולחנות פיקניק, מתקני משחק, ברזיות
מים ושבילי גישה סלולים, המותאמים למוגבלי תנועה.
כמו כן באיזור נמצא גם מרכז ג'ו אלון ומוזיאון לתרבות הבדואים – המרכז ממוקם בלב היער ומשלב פעילות מחקרית- לימודית עם מוזיאון המוקדש לתרבות הבדווית.
התצוגה עשירה וכוללת צפייה בסרט, האזנה לסיפורי עם, ביקור באוהלי האירוח, מייצג לתולדות ההתיישבות היהודית בצפון הנגב, תצוגת מפעילות הקק"ל- "המדבר המתעורר". על גג המוזיאון בלווי הסבר מוקלט על הסביבה. המרכז פתוח כל השבוע כולל שבת והכניסה אליו כרוכה בתשלום טל': 08-9913322, 08-9918597 ).
יציאה מיער להב מכביש 358 המתחבר לכביש 41 והמשך עד לנקודת החיבור עם כביש 316 – הכניסה ליער יתיר. על ציר התנועה תוכלו לראות משני צידי הכביש התיישבות בדואית, חוקית או לא, את זה איננו יודעים. כל כמה מאות מטרים ניתן לראות פחון משפחתי שבעוד מספר שנים יהפוך לכפר. זו התיישבות על ציר עזה – חברון.
שטחו של היער הוא כ-30,000 דונם, והעצים הראשונים בו ניטעו על ידי יערני הקרן הקיימת לישראל בשנת 1964, שהמשיכו להרחיבו עד לגודלו הנוכחי. היער נקרא ע"ש עיר הלווים הכלולה בשטחו, יתיר. בתחומי היער שוכנים מספר אתרים ארכאולוגיים, כמו חורבת ענים וחורבת יתיר. באזור שוכן גם "מאגר יתיר", מאגר מים בנפח 650,000 מ"ק, שהוקם במטרה לסייע בהשקיית הכרמים והמטעים של יישובי חבל יתיר בעונת בקיץ. לצערנו גובה המים היה נמוך מאד למרות שבעונה זו הוא היה צריך להיות מלא. בצורת. מה לעשות. היציאה מיער יתיר לכוון ים המלח היא במפגש ציר יער יתיר עם כביש מס 80 המתחבר בחלקו הדרומי עם כביש מס 31 לכוון ים המלח. בירידות לים המלח כדאי לעצור באחת החניות המוסדרות ולצפות על ים המלח. מחזה מרהיב.
קיבוץ עין גדי – הקיבוץ כולו מוגדר כגן בוטני. הכניסה לקיבוץ היא בעלות של 26 שח לאדם. במידה ויש לכם חבר בקיבוץ אין עלות. הגן מכיל אוסף עצום של צמחים מכל חמשת יבשות העולם, שנקלטו בגן בדרך של ניסוי ותעייה. כיום ניתן למצוא ברחבי הגן צמחיה ארץ ישראלית טיפוסית כגון זית, רימון ותאנה, לצד צמחים טרופיים ממדגסקר, צמחים אוסטרליים לצד צמחיה מדברית מקומית כגון פתילת המדבר ("תפוח סדום"), דקלים שהובאו מאפריקה ועוד.
חגיגה קוסמופוליטית של צמחים ויופי.
רחוק מהקיבוץ נמצאת הכניסה לשמורת הטבע נחל ערוגות. יש במקום שולחנות מוצלים וזה הזמן לצהרים. סנדוויצ'ים מהבית או מסעדה. כמו כן באיזור מסתובב עדר יעלים ולמזלנו הטוב העדר הגיע גם אלינו. זה היה עדר של כמה עשרות ראשים כולל גדיים. באין להם טורפים העדר מתרבה מיום ליום.
רחצה בים המלח. מהצד השני של הכביש חוף עין גדי פתוח לקהל הרחב ללא תשלום. כרגיל, רחצה בים המלח היא הנאה מושלמת. רק להזהר לא להרטיב את העינים וכמובן לא לבלוע מים.
ים המלח – לים המלח יסודות טבעיים ייחודיים אך ורק לו. מכל העולם מגיעים לאזור. למינרלים מגוון סגולות מרפא ובפרט למחלות העור למיניהן.
זה המקום היחיד בעולם שבו נסוגה קליפת כדור הארץ לעומר של 416 מתחת לפני הים. אין טעם לציין את גובה פני הים מאחר וכל שנה הוא נסוג במטרים אחדים.
בים המלח 340 יום בשנה שמש ואין סכנה של כוויות שמש עקב המסננים האטמוספריים ( "נומך" המקום). אוויר ים המלח יבש לחלוטין ומשמש גם כמסנן קרינה.
מים ומעיינות – אין עוד אגם כמו ים המלח שבו אין אפשרות לטבוע. שוכבים על הגב וצפים וזאת עקב המשקל הסגולי של מי הים. מעיינות גופרית נובעים לתוך בריכות קטנות לאורך הים. מים אלו אף מובלים לבתי המלון לבריכות הגופרית.
ולא פחות חשוב – בוץ – ממריץ את הדם, מרפה שרירים, חומר בסיס לתעשיית היופי. אם אינו עוזר לפחות משעשע להמרח בבוץ השחור.
חזרה לאיזור המרכז – נסיעה צפונה עד לצומת בית הערבה ופנייה שמאלה לכוון ירושלים. ניתן לעלות על כביש מס 1 או 431 עד לאיזור המרכז.
הגעה לאיזור המרכז בסביבות השעה 1800 ואין את הפקקים של החזרה מצפון הארץ.
ההסברים כאן הם כמובן בתקציר. בכל איזור שבו שהינו ניתן לבקר יותר בפרט בים המלח ולא הזכרנו כאן את כל שמורות הטבע של ים המלח, את מערות קומראן, את העליה למצדה בדרך לים המלח ועוד ועוד. אנו השתדלנו כאן להציע טיול קצר יחסית ליום אחד בלבד, ללא לחץ זמן, ושיהווה הנאה הן להורים ולבטח גם לילדים.
טיול נעים.
