קמנו בבוקר היום למחרת, והחלטנו לצאת למסלול של נחל דוד בים המלח. נחל דוד הוא נחל מסודר ומאורגן של רשות שמורות הטבע, הכניסה אליו עולה כסף ובחלקו יש גישה לנכים, דבר מאוד משמח לראות. המסלול הוא קליל ביותר ומתאים לכל גיל ולאורכו בריכות של מים צלולים ונקיים ושיאו מפל דוד היפה. לכל הבריכות ניתן ורצוי להיכנס. מפל דוד היה סגור לרחצה באותו היום.

לאורך הדרך ניתן לראות את חיות האזור, את היעלים וצאצאי היעלים על הסלעים, שזוהי עונת ההמלטה שלהם. את שפני הסלעים שמגיחים מכל מקום ואת הציפור "זרזיר ים המלח".

 

רוב המשפחות סיימו את המסלול במפל דוד. אך אנחנו, המטיילים ותיקים "ומיטיבי לכת" החלטנו להמשיך. עלינו במעלה ההר, עלייה תלולה שרובה מדרגות בסלע, עד שהגענו לקצה ההר ושם פגשנו את "מעיין עין גדי" , נביעה קטנה וצלולה. חיכינו שחבורת המשפחות שרחצו במעיין ילכו והתיישבנו שנינו לבדנו, כשרק שקט המדבר וקרקורי הצפרדעים המתחבאות בין הסלעים ברקע.

לאחר השכשוך במעיין ירדנו מעט בהר באותו מקום בו הלכנו ופנינו לכיוון המסלול של "מערת דודים".

גן עדן עלי אדמות שלא הייתי מודעת לקיומו נגלה בפניי. יורדים מטה לכיוון מערה כשכל פעם מגלים עוד בריכה קטנה בתוך הסלעים. המים קרירים וצלולים, מראה מרהיב של מים במדבר ובסופו ירידה קטנה (שוב כמה ידיות אחיזה, רק שהפעם כבר הייתי אמיצה)   לבריכה בתוך מערה ובסמוך לה. למי שלא מכיר- מסלול למיטיבי לכת ומומלץ ביותר, אולי המקום היפה ביותר שאני באופן אישי ראיתי בארץ ישראל.

ירדנו בחזרה מטה מההר, לא לפני שעצרתי בדרך כמה פעמים כדי לקחת נשימות עמוקות ולגלות שאני מפחדת מגבהים יותר ממה שחשבתי. מזל שהיה לצדי בן זוגי האוהב והתומך מאחלת לנו ולכם לטייל בארץ ישראל היפה והקסומה.

כל כך הרבה לראות ולחוות, נופים כל כך יפים ומגוונים בארץ הקטנה שלנו. עוד המלצות וחוויות בהמשך…